Chap. 5
1
א חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין כָּל אֶחָד מֵהֶן כּוֹפֶה אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהּ בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת. וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֶחָצֵר צְרִיכָה לָהֶם צֹרֶךְ גָּדוֹל. אוֹ דְּבָרִים שֶׁנָּהֲגוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה לַעֲשׂוֹתָם. אֲבָל שְׁאָר הַדְּבָרִים כְּגוֹן צִיּוּר וְכִיּוּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אֵינוֹ כּוֹפֵהוּ. עָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מֵעַצְמוֹ אִם גִּלָּה הַשֵּׁנִי דַּעְתּוֹ שֶׁנּוֹחַ לוֹ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת [א] הַכֹּל וְנוֹתֵן חֶלְקוֹ בַּהוֹצָאָה:
Kessef Michneh (non traduit)
חצר השותפין כל אחד מהם וכו'. כתב הרב המגיד פסק כתנא קמא. ואף על גב דרשב''ג פליג עליה ואמר ר''י כ''מ ששנה רשב''ג במשנתנו הלכה כמותו כבר כתב הר''ן דלא קי''ל כההוא כללא דאמוראי נינהו ואליבא דר''י כדאמרינן בפרק זה בורר ואיכא טובא דלית הלכתא כוותיה: עשה אחד מהם בעצמו וכו'. כתב ה''ה אולי הוציא זה מדין בונה הכותל למעלה מד' אמות וכו'. ואפשר שלמד זה מדין המקיף את חבירו משלש רוחותיו ועמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל:
Maguide Michneh (non traduit)
חצר השותפין כל אחד מהן כופה וכו'. במשנה פירקא קמא דבבא בתרא (דף ז') פסק כתנא קמא וכ''פ ז''ל: אבל שאר הדברים כגון ציור וכיור וכו'. זה פשוט: עשה אחד מהן וכו'. אולי הוציא זה המחבר מדין בונין הכותל למעלה מארבע אמות שאם גילה אחד דעתו שהוא רוצה בו שפורע חלקו בהוצאה כמבואר ראש פרק ג':
2
ב מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת בְּנֵי הֶחָצֵר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם דֶּלֶת וְנֶגֶר וּמַנְעוּל. אֲבָל בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים אֵין מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ. וְאִם הָיָה שָׁרוּי עִמָּהֶם בְּאוֹתָהּ חָצֵר מְשַׁעְבְּדִין אוֹתוֹ עַל הַכֹּל:
Maguide Michneh (non traduit)
מי שיש לו בית בחצר וכו'. תוספתא כלשונה הובאה בהלכות:
3
ג אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין בְּחָצֵר שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַעֲמִיד בָּהּ בְּהֵמָה אוֹ רֵחַיִם אוֹ לְגַדֵּל בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו. וְכֵן שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹתָן בְּחַצְרוֹתֵיהֶן בְּכֻלָּן הַשֻּׁתָּפִין מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה. חוּץ מִן הַכְּבִיסָה לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְבַּזּוֹת עַל גַּב הַנָּהָר:
Maguide Michneh (non traduit)
אחד מן השותפין בחצר שביקש וכו'. ס''פ חזקת (דף ס') נתבאר: וכן שאר הדברים וכו' חוץ מן הכביסה וכו'. מימרא שם (דף נ''ז ע''ב) אמר ר''י וכו' בכל שותפין מעכבין זה את זה חוץ מן הכביסה:
4
ד אֶחָד חֲצַר הַשֻּׁתָּפִין וְאֶחָד מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ כָּל בְּנֵי הַמָּבוֹי מְעַכְּבִין זֶה עַל זֶה שֶּׁלֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּבוֹי אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי הַמְּדִינָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּמְּבוֹאוֹת:
Maguide Michneh (non traduit)
אחד חצר השותפין ואחד מבוי וכו'. נתבאר בתוספתא (סוף ב''מ) שבני מבוי כופין זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט וכו' כמו שנתבאר שם כ''ש לעשות במבוי דברים שאין דרך לעשותן ופשוט הוא אחר שהרשות משותפת ביניהם:
5
ה * אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין בְּחָצֵר שֶׁהֶעֱמִיד בְּהֵמָה אוֹ רֵחַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בֶּחָצֵר וְלֹא מִחָה בּוֹ שֻׁתָּפוֹ הֲרֵי זֶה מְעַכֵּב עָלָיו כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם הֶעֱמִיד בִּפְנֵי בְּהֵמָה זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים הֶחֱזִיק. שֶׁהַשֻּׁתָּפִין [ב] מַקְפִּידִין עַל הַמְּחִצָּה וְהוֹאִיל וְהִנִּיחוֹ מָחַל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. אֲבָל בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ הֶעֱמִיד בְּהֶמְתּוֹ וְעָשָׂה לוֹ מְחִצָּה לֹא הֶחֱזִיק שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל מַעֲמִיד תַּנּוּר וְכִירַיִם וּמִגְדַּל תַּרְנְגוֹלִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. שֶׁאִם תֹּאמַר הֶחֱזִיק אֵין לְךָ אָדָם שֶׁמַּשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
אחד מן השותפין בחצר וכו'. משנה פ' חזקת העמידוה בגמרא בחצר השותפין: ואם העמיד בפני בהמה זו וכיוצא בה מחיצה וכו'. שם במשנה: בד''א בחצר השותפין וכו'. זו סברת הרב אבן מיגש ז''ל וכ''כ פרק חזקת והא דאמרינן בחצר השותפין עסקינן לאו למימרא דבחצר חבירו דקפיד אפילו אהעמדה כדי הויא לה חזקה דא''כ אין לך משאיל מקום לחבירו בחצרו להעמיד שם בהמתו אלא למימרא דבחצר שאינה של שותפין אפילו עשה מחיצה נמי לא הויא לה חזקה דבודאי בדרך שאלה היא. עוד כתב ז''ל ודוקא היכא דלא החזיק שלש שנים הוא דאיכא לאיפלוגי בין חצר חבירו לחצר השותפין א''נ החזיק ג' שנים וליכא טענה אלא מחמת שתיקה אבל החזיק שלש שנים חזקה שיש עמה טענה בחצר חבירו אפילו לא עשה מחיצה והיתה עומדת שם ביום ובלילה ה''ז חזקה דהיינו כל חזקה שבעולם ובחצר השותפין אם לא עשה מחיצה אפילו החזיק שלש שנים לא הויא חזקה נמצא שבחצר חבירו הכל תלוי בשני חזקה והוא שטוען שמכר או נתן ובחצר השותפין הכל תלוי בעשיית מחיצה ואין משגיחין על השנים אלו דבריו ז''ל ודברי המחבר בדין חצר חבירו בלא חזקת שלש שנים הם אבל בחזקת שלש שנים בטענה ודאי החזיק וכ''כ פי''ב מהלכות טוען ונטען. ובהשגות כתוב א''א הירושלמי חולק עליו וכו'. סובר הר''א ז''ל שדברי הירושלמי אפילו בלא חזקת שלש הוא וכ''נ דעת בעל העיטור ז''ל ומפרשים הרי זו חזקה מחמת מחילה ודברים מתמיהים הם שבהעמדת בהמה לשעה או בגידול תרנגולין תהיה חזקה ואין לומר ל' יום שהרי לא ביארו ואם כדבריהם אין לך אדם משאיל מקום לחבירו וכמ''ש רבינו ונ''ל שפירוש הירושלמי לפי דבריו הוא בחזקת שלש שנים ובטענה ואמרו גדל סתם לסמוך על הידוע שרוב החזקות בשלש שנים ורבי יוסי הכריח כן ואמר אם יש לו לגדל שהוא כדברי המחזיק שנמכר או שנתן מקום זה לו להשתמש בכך הרי גדל פירוש הרי גדולו מוכיח עליו ואם כדברי הלה שלא נתן לו רשות לגדל הרי החזיק ואיך יחזיק שלש שנים בלא טענה זה נ''ל לפרש לדעת רבינו ורבו ז''ל:
Raavade (non traduit)
אחד מן השותפין וכו' בד''א וכו' עד מקום לחבירו. א''א הירושלמי חולק עליו א''ר אלעזר המגדל תרנגולין בחצר שאינה שלו הרי זה חזקה א''ר יוסי ויאות מה נפשך אם יש לו לגדל הרי זה גדל ואם אין לו לגדל הרי החזיק ואומר אני כל אלו המחילות שאמרו שאין עמהם טענת מכירה או מתנה אין מפסידין ממנו קרקע מתורת מחילה ואם רצה לבנות בית בחצירו בונה וחזקתו בטלה מאליה אלא כ''ז שהחצר כך החזיק זה בתשמישו ועל דרך זה יתקיימו דבריו. עכ''ל:
6
ו אֶחָד מִן [ג] הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ לוֹ חַלּוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לַחֲצַר חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ מִמֶּנּוּ. וְאִם פָּתַח יִסְתֹּם. וְכֵן לֹא יִפְתְּחוּ הַשֻּׁתָּפִים בְּחָצֵר פֶּתַח בַּיִת כְּנֶגֶד פֶּתַח בַּיִת אוֹ חַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. אֲבָל פּוֹתֵחַ אָדָם לִרְשׁוּת [ד] הָרַבִּים פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. מִפְּנֵי שֶׁאוֹמֵר לוֹ הֲרֵינִי כְּאֶחָד מִבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁרוֹאִין אוֹתְךָ:
Kessef Michneh (non traduit)
אחד מן השותפין שביקש לפתוח לו וכו' ואם פתח יסתום. היינו כר' חייא בס''פ חזקת (דף נ''ט) דאמר לההוא דפתח חלונותיו לחצר השותפין יגעת ופתחת יגע וסתום וס''ל לרבינו דמיירי כשצוח חבירו המעכב עליו כשידע דאל''כ מחל וכמ''ש ה''ה בפרק י''א: וכן לא יפתחו השותפין בחצר וכו'. כתב ה''ה ולולא שאמרה הר''ש היה נראה שצריך להרחיק וכו'. הרמב''ן בחידושיו נתן טעם לדברי הר''ש: אבל פותח הוא לר''ה וכו'. כתב ה''ה והקשו עליו מאותה דאביי הנזכרת פרק ראשון וכו' שאמרו זה עושה מעקה לחצי גגו וכו' כלומר וכ''ש דיכול למימר בני ר''ה כי לא דרכי גמלים לא חזו לי:
Maguide Michneh (non traduit)
אחד מן השותפין שביקש לפתוח וכו'. משנה וגמרא סוף חזקת (דף נ''ט ודף ס'): וכן לא יפתחו השותפין בחצר פתח כנגד פתח וכו'. משנה שם ופירש ר''ש ז''ל אלא ירחיק משהו זה מכנגד זה וטעמא משום צניעותא וכתב הרשב''א ז''ל שהטעם לפי דבריו דדי בהרחקת משהו דסוף סוף אי בעי קאי בחצר וחזי ליה והאריך בזה ובסוף דבריו כתב ולולי שאמרה הר''ש היה נראה שצריך להרחיק עד שלא יוכל לראות מפתחו דרך פתח חבירו כלל: אבל פותח אדם לר''ה וכו'. במשנה שם ובגמרא דא''ל סוף סוף הא בעית איצטנועי מבני ר''ה ופירש ז''ל דסוף סוף רוכבי סוסים וגמלים רואין אותך בחלונותיך, דעתו ז''ל שאפלו בחלון שהוא גבוה ואין אנשים הולכים על רגליהם יכולין לראות דרך החלון פותחין כנגדו והקשו עליו מאותה דאביי הנזכרת פ''א מדין שני בתים בשני צידי ר''ה שאמרו זה עושה מעקה לחצי גגו וכו' כנזכר למעלה בפ''ג אלא הכא בחלונות נמוכים בדוקא הוא מתני' וכל פתח שאין אדם יכול ליכנס ולצאת נקרא חלון וכן עיקר ע''כ לשון הרשב''א ז''ל:
7
ז וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת כְּנֶגֶד פֶּתַח חֲצַר חֲבֵרוֹ שֶׁזֶּה הֶזֵּק קָבוּעַ תָּמִיד. שֶׁהֲרֵי בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבְרִים וְשָׁבִים וְזֶה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתוֹ כָּל הַיּוֹם וּמַבִּיט בְּפֶתַח חֲבֵרוֹ:
Kessef Michneh (non traduit)
אע''פ כן לא יפתח אדם חנות וכו'. כתב ה''ה ודקדקו המפרשים ז''ל במבוי שאינו מפולש וכו'. הטור כתב בסימן קנ''ד בשם הר''י ברצלוני שכל מבוי שאינו מפולש דינו כחצר וכ''כ נימוקי יוסף בס''פ חזקת בשם הרמב''ן והריטב''א וכ''נ מהירושל':
Maguide Michneh (non traduit)
ואעפ''כ לא יפתח אדם חנות וכו'. תוספתא הובאה בהלכות ודקדקו המפרשים ז''ל במבוי שאינו מפולש אם פותחין לו פתח כנגד פתח והעלה הרשב''א ז''ל דאפילו במבוי כל שיש למטה ממנו שלשה בתים הרי הוא כרה''ר דא''ל סוף סוף הא בעית איצטנועי מן הרבים ורה''ר דקתני לאו דוקא אלא שרבים בוקעין בו עכ''ל:
8
ח אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין בְּחָצֵר שֶׁלָּקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּתְחוֹ לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין שֶׁלּוֹ. אֲפִלּוּ בָּנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ פֶּתַח לְתוֹךְ הֶחָצֵר לְפִי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהָיָה לָזֶה שָׁכֵן אֶחָד וְנַעֲשׂוּ לוֹ שְׁכֵנִים הַרְבֵּה. אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא פֶּתַח עֲלִיָּה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאִם רָצָה לַחְלֹק חַדְרוֹ לִשְׁנַיִם חוֹלֵק:
Kessef Michneh (non traduit)
אחד מן השותפין בחצר שלקח בית בחצר אחרת וכו'. רבינו מפרש כהרי''ף שכתב בתשובה שמי שלקח בית בחצר אחרת יכול לפותחה לתוך ביתו אבל לא לחצר השותפין ובלבד שיסתום הפתח שהיה לו לחצר אחרת וכ''ת כיון שאין שם דרך אלא על ביתו אמאי צריך לסתום הפתח שיש לו בחצר אחרת והא אין אדם עשוי להכניס דיורין שיעברו דרך עליו כדאמרינן גבי עלייה י''ל דבעלי אותה חצר כשיהיה הפתח פתוח עושין משם קפנדריא דרך חצר השותפין כדי לקצר הדרך שלא מדעתו אי נמי לפעמים אפילו מדעתו כיון דבכל שעה אינם עוברים דרך שם לא קפיד כ''כ והיינו דאמרינן התם מאי חדר שחלק ביתו לשנים ואין לו שום פתח למקום אחר אלא הפתח הראשון שהיה לו לחצר וכן נמי יכול לבנות עלייה על גבי ביתו בניין חדש ובלבד שלא תהיה פתוחה לחצר אלא שעולין לה דרך ארובה שבקרקעיתה לפי שאינה עשויה לדירה ואין עשוי להשכיר לאחרים מקום כזה שיעברו דרך עליו כמ''ש הוא ז''ל בפרק המוכר את הבית וכן דעת רבינו ואע''פ שלא כתב פתח גבי בית כמו בעלייה מוכרח הוא בדבריו שלא אמר לא יפתחנה אלא לחצר הא לביתו יפתח ואי הוה ס''ל דלא יפתח אפילו לבית הוה ליה למימר לא יפתחנה לבית דהוי רבותא דכ''ש לחצר ועוד שכיון שסתם פתח של הצד האחר היינו חלק ביתו לשנים וכ''כ הרמב''ן ז''ל והוא הדין ללוקח בית לפנים מביתו ופתחו לתוך ביתו ולא עשה לו פתח לחצר השותפין וסתם הפתח שהיתה בחצר שהכל בכלל חלק ביתו לשנים וכפי מה שפירשתי אין מקום להשגת הראב''ד דההיא אינה עשויה לדירה כדאמרן:
9
ט מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁהֵבִיא אֶצְלוֹ לְבֵיתוֹ אַנְשֵׁי בַּיִת אַחֶרֶת יֵשׁ לַחֲבֵרוֹ [ה] לְעַכֵּב עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עָלָיו אֶת הַדֶּרֶךְ. * וְכֵן הַמַּשְׂכִּיר בֵּיתוֹ לְבַעַל בַּיִת אֶחָד וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא עִמּוֹ קְרוֹבָיו אוֹ מְיֻדָּעָיו לִשְׁכֹּן עִמּוֹ כְּאֶחָד בְּבַיִת זֶה הֲרֵי הַמַּשְׂכִּיר מְעַכֵּב עָלָיו:
Maguide Michneh (non traduit)
(ח־ט) אחד מן השותפין שלקח בית וכו'. משנה שם: אבל פותח הוא פתח עלייה לתוך ביתו וכו'. דעת המחבר ז''ל בפירוש הסוגיא כדעת הרב אלפסי ז''ל שיכול לבנות העלייה לתוך ביתו והטעם שכל שהיא פתוחה בתוך ביתו אינו עשוי להכניס שם דיורין כיון שאין שם דרך אלא עליו וכ''כ הרמב''ן ז''ל ואפילו בית שלקח בחצר אחרת אם סתם פתח החצר ההוא ופתחו לתוך ביתו רשאי שלא כדברי קצת המפרשים ז''ל שסוברין שאינו יכול לבנות עלייה על גבי הכותלים כלל ואע''פ שהוא פותח לתוך ביתו וכן אינו רשאי לפתוח בית מחצר אחרת לתוך ביתו בשום צד וכבר פירשו הרמב''ן והרשב''א ז''ל והסוגיא לדעת הרב אלפסי ז''ל ומבואר בתוספתא כדבריו: מכאן אתה למד שאחד מן השותפין שהביא אצלו לביתו וכו'. זה סברת המחבר וראייתה בצדה ומבואר בגמרא שהטעם מה שנזכר למעלה מפני שמרבה עליהם הדרך. ובהשגות א''א חיי ראשי נ''ל דבריו סותרין זה את זה וכו'. ואני אומר שאין דברי המחבר בסמוכין על שולחנו ונטפלין עמו דכל כי הא יהא ביתו פתוח לרוחה ותבא עליו ברכה אבל כשאין סמוכין על שולחנו ואין נטפלין עמו ודרין שם יכולין לעכב עליו. ומה שכתב שהוא פותח עלייה לתוך ביתו. לאו למימרא שידורו בה אחרים אדרבה הטעם הוא מפני שאינו עשוי להכניס דיורין שיעברו דרך ביתו כמ''ש למעלה ולפתוח העלייה לחצר מוחין בידו אף על פי שאינו מכניס בה דיורין דלאו כל כמיניה לרבות פתחים בחצר או שמא יכניס בה דיורין ולא בעי למיקם בהדיה בדינא זה נראה בדעת המחבר ז''ל ודעת הר''א ז''ל הוא שכל שאינו מרבה בפתחים או בבתים יכול להרבות דיורין ואפילו חלוקין: וכן השוכר וכו'. זה נראה שאפילו הר''א ז''ל יודה בו והטעם לפי שגוף הבית למשכיר ומכל מקום נראה דברוצה לסמוך על שולחנו אדם אחד שהרשות בידו ואין משכיר יכול לעכב עליו דסתם שוכר בית לו ולנטפלין עמו הוא שוכר זה נ''ל:
Raavade (non traduit)
וכן המשכיר בית לבעל בית וכו' עד מעכב עליו. א''א בחיי ראשי נ''ל דבריו סותרים זה את זה שאמר תחלה שבונה עלייה על ביתו ופותחה לביתו ואע''פ שהם מרבים שכנים בדירות חלוקות ואיך ימנע ממנו שלא יכניס לביתו כל מי שירצה ואם ירצה לקבל אכסנאין לת''ת נמנע ממנו עכ''ל:
10
י הָיָה פֶּתַח שֶׁל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין קָטָן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְחִיבוֹ שֶׁהֲרֵי שֻׁתָּפוֹ אוֹמֵר לוֹ בְּפֶתַח קָטָן אֲנִי יָכוֹל לְהִסָּתֵר מִמְּךָ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְאֵינִי יָכוֹל לְהִסָּתֵר מִמְּךָ בְּפֶתַח גָּדוֹל. וְאִם הָיָה הַפֶּתַח גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ בְּפֶתַח אֶחָד אֲנִי יָכוֹל לְהִסָּתֵר בִּשְׁנַיִם אֵינִי יָכוֹל:
Maguide Michneh (non traduit)
היה פתח של אחד מהן קטן לא יעשהו גדול וכו'. משנה וגמרא שם (דף ס'): וכן אם הפתח גדול לא יעשנו שנים וכו'. משנה וגמרא שם:
11
יא אֲבָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ פֶּתַח קָטָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְרָצָה לְהַרְחִיבוֹ. אוֹ הָיָה רָחָב וְרָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ שְׁנַיִם. אֵין חֲבֵרוֹ שֶׁכְּנֶגְדוֹ מְעַכֵּב עָלָיו. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְעַכֵּב עָלָיו:
Maguide Michneh (non traduit)
אבל מי שהיה לו פתח קטן לרשות הרבים וכו'. משנה שם:
12
יב כּוֹפִין בְּנֵי מָבוֹי זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶן לְחִי אוֹ קוֹרָה לַמָּבוֹי:
Maguide Michneh (non traduit)
כופין בני מבוי זה את זה וכו'. תוספתא הובאה בהלכות פ''ק. [בש''ס דעירובין דף פ']:
13
יג מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּתַח לַמָּבוֹי אֵין בְּנֵי מָבוֹי כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת דֶּלֶת לַמָּבוֹי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר רְצוֹנִי שֶׁאֶכָּנֵס בַּחֲבִילָתִי עַד פִּתְחִי. וּמָבוֹי הַמְפֻלָּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבִקְּשׁוּ בְּנֵי הַמָּבוֹי לְהַעֲמִיד לָהֶם דְּלָתוֹת בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מְעַכְּבִין עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים דּוֹחֲקִין הָרַבִּים וְנִכְנָסִין בּוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
מי שיש לו פתח במבוי וכו'. שם בתוספתא וכתב אבן מיגש ז''ל וכיון שיכול לומר רצוני שאכנס בחבילתי עד פתחי אפילו לעכב נמי יש לו לעכב ולמנוע אותן מעשיית הדלת וכ''כ הרשב''א ז''ל: ומבוי המפולש לר''ה וכו'. מימרא דשמואל פ''ק (דף י''ב) ופירש הרשב''א ז''ל דמפולשין לאו למימרא דוקא מפולשין משני צדדין אלא אפילו מצד אחד וכן מוכחת הסוגיא ויש מי שפירש דוקא במפולשין משני צדדין:
14
יד מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ פֶּתַח בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. וְאִם הָיָה מָבוֹי מְפֻלָּשׁ פּוֹתֵחַ כָּל פֶּתַח שֶׁיִּרְצֶה [ו] לְכַתְּחִלָּה:
Kessef Michneh (non traduit)
מי שביקש לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש וכו' ואם היה מבוי מפולש וכו'. וכתב ה''ה ובמפולש לר''ה ונימוקי יוסף כתב אבל אם היה מפולש אין מעכבין עליו דהוי ליה כר''ה אע''פ שאין לו י''ו אמה ונ''ל שאין זה חולק על ה''ה דר''ה דקאמר לא להצריך שיהא בו י''ו אמה אלא לאפוקי דוקא סימטא דכיון דאין רבים בוקעין בו להדיא יש להקפיד בו על דריסת הרגל אבל ר''ה אע''פ שאין לו ט''ז אמה אין להקפיד בו על דריסת הרגל:
Maguide Michneh (non traduit)
מי שביקש לפתוח לו פתח במבוי וכו'. נתבאר בפירוש פ''ק (דף י''א) בסוגיא שאינו רשאי לפתוח לכתחלה: ואם היה מבוי מפולש וכו'. כך כתוב בהלכות וכך כתבו ז''ל ובמפולש לר''ה:
15
טו הָיָה לוֹ פֶּתַח סָתוּם בְּמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ [ז] מְפֻלָּשׁ הֲרֵי זֶה פּוֹתְחוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם פָּרַץ אֶת [ח] פְּצִימָיו בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין [ט] עָלָיו. וְכֵן אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לִסְתֹּם פִּתְחוֹ וּלְהַחְזִירוֹ לְמָבוֹי אַחֵר בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו שֶׁמָּא יָבוֹא עֲלֵיהֶם מַס וּמִתְמַעֵט מֵחֶלְקָן מִן הַמַּס הַקָּצוּב עַל בְּנֵי הַמָּבוֹי. לְפִיכָךְ מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּס קָצוּב עַל בְּנֵי הַמָּבוֹי הֲרֵי זֶה סוֹתֵם פִּתְחוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה:
Kessef Michneh (non traduit)
וכן אחד מבני מבוי שביקש לסתום פתחו וכו'. בפ''ק דבתרא (דף י''א) בעא מיניה רב הונא מרב אמי אחד מבני מבוי שביקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או אין מעכבין עליו אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת א''ל בני מבוי מעכבין עליו אכסניא לפי בני אדם מתחלקת ודעת רבינו כדעת המפרשים x שכתב הרמב''ן ששתי השאלות אחת הן וכך שאל אחד מבני המבוי שביקש לנעול פתחו שלא יהא נכנס ויוצא דרך מבוי זה מי מעכבין עליו משום שהאכסניא שהמלך מטיל לפי בני אדם הנכנסים ויוצאים במבוי מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת הילכך כל זמן שלא פרץ זה פצימיו נותן חלק עמהם כמו שהיה מקודם לכן ואין בני מבוי מעכבין עליו ופשט ליה מעכבין וא''ת הרי כתב רבינו לעיל בסמוך מי שביקש לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך וזה הוא פירוש דברי ר''ה לשאר מפרשים ומאחר שהוא מפרש דברי רב הונא בע''א כמ''ש מנין לרבינו דין זה וי''ל דיליף לה מדתניא בההוא פירקא אחד מבני מבוי שביקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו והתימה מה''ה שכתב על ההיא דמי שביקש לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש שנתבאר בסוגיא ולא כתב שהיא ברייתא:
Maguide Michneh (non traduit)
היה לו פתח סתום במבוי שאינו מפולש וכו'. ברייתא פ''ק: ואם פרץ את פצימיו וכו'. מימרא שם ופירוש שסלק מזוזתו ומשקופו שגילה דעתו שאינו רוצה לפתחו עוד: וכן אחד מבני מבוי שביקש לסתום פתחו וכו'. גירסת המחבר כגירסת ההלכות אחד מבני מבוי שביקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו או לא אכסניא לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחים מתחלקת ופשטו בני מבוי מעכבין עליו כלומר שבני המבוי הישן יכולין לעכב לפי שהאכסניא היא מתחלקת לפי בני אדם ופירוש אכסניא מתחלקת הוצאת חיל המלך ומשרתיו וזה מ''ש המחבר:
16
טז חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ כֻּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת [י] עִם הַחִיצוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ. וְכֵן הַשְּׁנִיָּה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם הַחִיצוֹנָה וְאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם הַשְּׁאָר. נִמְצֵאת הַפְּנִימִית מִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם כֻּלָּן וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ. לְפִיכָךְ אִם בַּעַל הַשְּׁנִיָּה בָּנָה אִצְטַבָּא כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ וּסְתָמוֹ אֵין הַחִיצוֹנָה [כ] יְכוֹלָה לְעַכֵּב עָלָיו. אֲבָל כָּל הַפְּנִימִיּוֹת מְעַכְּבִין עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ בָּאֹרֶךְ שֶׁהֲרֵי מַקִּיפִין הָאִצְטַבָּא. וְכֵן בַּעַל הַשְּׁנִיָּה שֶׁפָּתַח לַחֲצֵרוֹ פֶּתַח שֵׁנִי בֵּינוֹ וּבֵין הַחִיצוֹנָה אֵין הַחִיצוֹנָה מְעַכֶּבֶת עָלָיו שֶׁאֵין לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא מִפִּתְחוֹ וְלַחוּץ. אֲבָל אִם פָּתַח הַפֶּתַח הַשֵּׁנִי בֵּינוֹ וּבֵין הַשְּׁלִישִׁי הַפְּנִימִית מְעַכֶּבֶת עָלָיו שֶׁאֵין לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּבוֹי אֶלָּא מִפֶּתַח חֲצֵרוֹ הָרִאשׁוֹן וְלַחוּץ. וְכֵן הַדִּין בְּכֻלָּן:
Kessef Michneh (non traduit)
וכן בעל השנייה וכו'. כתב הרב המגיד שהוא מוכרח שם ואני איני רואה הכרח וגם דברי רבינו צריכין ביאור שכתב אבל פתח בינו ולבין השלישית הפנימית מעכבת עליו משמע שאם פתח בינו ובין החיצונה אין הפנימית מעכבת עליו דאי לא כן הוה ליה למיפלג ולמיתני בדידה אין החיצונה מעכבת עליו אבל הפנימית מעכבת עליו וקשיא לן אמאי אין הפנימית מעכבת עליו הרי אמרו פנימית משתמשת עם כולן ועוד יש לדקדק למה אמר הפנימית מעכבת עליו הל''ל הרי היא מעכבת עליה ואפשר לומר שאף על פי שאמרו הפנימית משתמשת עם כולן כיון שהשנייה יכולה להשתמש מפתחה ולחוץ הרי הוא רשאי לפתוח בינה לחיצונה שהיא והפנימית שותפות בתשמיש המקום ההוא אבל מפתחה ולפנים אין לשנייה רשות להשתמש כלל הילכך הפנימית מעכבת עליה ודקדק לומר הפנימית מעכבת עליה ללמדנו שאפילו אם השלישית מתרצה שיפתח פתח זה הרביעית שהיא פנימית ממנה מעכבת עליה:
Maguide Michneh (non traduit)
חמש חצרות הפתוחות למבוי שאינו מפולש וכו'. מחלוקת דרבי ורשב''א (שם דף י''א) פסק כרבי ודלא כרב הונא וכן בהלכות: וכן בעל השנייה שפתח לחצרו וכו'. ג''ז מוכרח שם וכו' וכן מוכחת הברייתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source